בשבוע הבא סוגר חודשיים בת”א, עיר “החטאים”, מי היה מאמין שעד לפני שנה גרתי במושב קטן שהפעילות המרכזית שבו הייתה גידול חצילים, ואני בכלל לא סובל לאכול אותם. שנות אור במונחים של זרימה ושעות עירות ושינה ואנשים וקצב, קצב תל-אביבי.
ההלם שבמעבר הקיצוני מוזער בזכות קונקשין בכפר ושמו רחובות.
היום חזרתי הביתה, עדיין מנסה לעכל את המושג בית בת”א, והתחושה הייתה של עב”מ שנחת בכוכב אחר, ואני (העב”ם והאני ישמשו כמילים נרדפות מפה ואילך…) מנסה להבין באיזו שפה מדברים פה, מה ההרגלים, מה צורת החיים פה ומהם הקודים המקובלים. לחקר הכוכב _הכוכב ות”א יופיעו לסירוגין) ייקח לעב”ם לא מעט זמן להתרגל במיוחד ששעות שהותו בה מועטות ביממה.
תקציר פעילותו של עב”ם בכוכב:
קם מוקדם בבוקר, לעיתים בזינוק לעיתים בקושי רב ועידוד מצד שותפתו לחיים, שתחייה, אשר מגיחה מתחת לשמיכה, ומייד משתלטת על המרחב שנוצר במיטה, כן גם במיטה אין ואקום.
מתארגן לקראת היום החדש ומעיר תוך כדי כך את כל פינת החי בבית, אם אני קמתי אז כולם צריכים לקום, ממש עב”ם פולני.
וכך רץ לי להסעה ומקווה שגם הפעם עדיין לא הגיעה ולא אצטרך לעשות שמיניות כדי להגיע לעבודה.
בשש ועשרים בבוקר ת”א עדיין לא התעוררה, הרחובות ריקים מלבד עובדי הניקיון שמכינים את הקרקע לפורענות.