עניין של תיזמון.
העננים הכבדים הגיעו תוך כדי ארוחת הבוקר (גרנולה ויוגורט, ג’ינג’ר-לימון-דבש בתרמוס. יש כבוד למסורת).
כשהתחלנו לקפל את האוהל (לא ככה. ככה) כבר התחילה לנשוב רוח עזה ונאלצנו להכנס איתו למלתחת הנשים כדי להשלים בכבוד את המשימה.
כשהכנסנו את השקיות האחרונות למכונית התחילו לרדת טיפות כבדות, ועם טריקת הדלתות והתמקמות באוטו היבש, הסערה התפרצה, גורמת למזרונים להתעופף באוויר ולאוהלים להתחיל לרקוד.
ישבנו בפנים וברכנו את ברכת התזמון המושלם.
