בערב מצאנו את המיקום האידאלי לאוהל- קצת מוסתר מהמפל אבל ליד הנחל הזורם. יש לנו סטנדרטים.
למחרת, מתישהו תוך כדי קריאת בדולינה ,כשאנחנו יושבים בתוך הנחל, עברו זוג חמוד. קרן לא רק הסכימה לצלם אותנו אלא גם זכרה את כתובת המייל של רונן וגם שלחה אליו את התמונות באותו הערב.
מאוחר יותר, אחרי שהספר נגמר (וקיבל הרבה הערות של המטיילים העוברים. נראה שאוהבים את בדולינה בעין בוקק), ארזנו את מטלטלינו הצנועים- תיק ענק, מארז שמיכת פוך כולל סדיני פלנאל וכריות, ציידנית קצת קלה יותר משהייתה כשהגענו (חלק מהסטייקים כבר היו בבטן) והתחלנו לצאת מהנחל לכוון ים המלח.